סיפור חיים 1918-1997
שבעה פרקים בחייו של אדם אחד
מבית הרב בבלפסט ובדבלין, דרך מלחמת העולם, המודיעין והרדיו, ועד הדוכן באו"ם ובית הנשיא. גללו, והסיפור ייפתח לפניכם.
פרק ראשון 1918-1939
מבלפסט ודבלין אל ירושלים
הוא נולד בבלפסט ב-17 בספטמבר 1918, בנו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג - לימים הרב הראשי של אירלנד, ואחר כך הרב הראשי לארץ ישראל.
את ילדותו עשה בדבלין. ב-1935, בגיל 16, עלה לארץ ישראל, ובימי המאורעות הצטרף להגנה. משם יצא ללונדון ללמוד משפטים, והוסמך לעריכת דין.
פרק שני 1939-1945
במדים, נגד הנאצים
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי. הוא נחת בנורמנדי, לחם בשריון ושירת כקצין מודיעין במסע אל לב גרמניה.
הוא ראה את המחנות. ובמאי 1945 היה בין מי שזיהו את היינריך הימלר, מראשי המשטר הנאצי, אחרי שנלכד.
מה שראה שם, לא שכח לעולם.
פרק שלישי 1948-1962
העיניים של המדינה
במלחמת העצמאות לחם בקרבות לטרון. אחר כך עמד פעמיים בראש אגף המודיעין של צה"ל, ב-1948-1950 וב-1959-1962, ובין לבין שירת כנספח הצבאי בוושינגטון.
הוא בנה את הדרך שבה ישראל מבינה את אויביה: לא לנחש - לדעת. ב-1962 השתחרר בדרגת אלוף.
פרק רביעי 1967
הקול
מאי 1967. ימי ההמתנה. המדינה עוצרת את נשימתה, ובכל ערב, ברדיו, נשמע קול אחד - שקט, מנומק, בטוח. הוא לא צועק ולא מבטיח. הוא מסביר. ומיליון איש ששומעים אותו נושמים שוב.
כפרשן הצבאי של "קול ישראל" בימי ההמתנה ומלחמת ששת הימים, הפך לקול שהרגיע אומה שלמה. בתום המלחמה מונה למושל הצבאי הראשון של יהודה ושומרון.
פרק חמישי 1975
פיסת נייר
ב-1975 מונה לשגריר ישראל באו"ם. ב-10 בנובמבר, ביום השנה לליל הבדולח, עמדה העצרת הכללית להצביע על החלטה 3379, שקבעה כי הציונות היא גזענות. הרצוג עלה לדוכן.
UNITED NATIONS
General Assembly
Resolution 3379 (XXX)
Elimination of all forms of racial discrimination
2400th plenary meeting, 10 November 1975
The General Assembly, ... recalling its resolution 1904 (XVIII) of 20 November 1963 ...
Determines that zionism is a form of racism and racial discrimination.
"עבורנו, העם היהודי, החלטה זו, המבוססת על שנאה, שקר ויהירות, נטולה כל ערך מוסרי או משפטי."
"עבורנו, העם היהודי, זו אינה אלא פיסת נייר - וכך נתייחס אליה."
16 בדצמבר 1991. בעודו נשיא המדינה, העצרת הכללית ביטלה את ההחלטה.
מתוך נאומו בעצרת הכללית, 10 בנובמבר 1975 (תרגום חופשי)
פרק שישי 1983-1993
הנשיא של כולם
במרץ 1983 בחרה בו הכנסת לנשיא המדינה השישי, וב-1988 בחרה בו שוב. עשר שנים פתח את בית הנשיא לכל חלקי החברה, ייצג את ישראל בעולם, והיה הנשיא הישראלי הראשון שיצא לביקור ממלכתי בגרמניה.
פרק שביעי מורשת
ומכאובי נגדי תמיד
תהלים ל"ח, י"ח - הכתובת על האבן
הוא עבר את המאה העשרים מבפנים: ממלחמה בנאצים ועד בית הנשיא. כתב את תולדות מלחמות ישראל, ייסד משרד עורכי דין, ושימש קול שקול של מדינה שלמה. הוא הלך לעולמו ב-17 באפריל 1997, ונקבר בהר הרצל.
